Sawyer | iCobots https://icobots.com Collaborative Robotics Israel Mon, 06 Apr 2020 10:19:24 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://icobots.com/wp-content/uploads/2019/12/fav-150x150.pngSawyer | iCobotshttps://icobots.com 32 32 להפוך מכונה בת 50 שנה ל"תעשייה 4.0" ולהנות מהחזר השקעה של פחות משנהhttps://icobots.com/%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%aa-50-%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%94-4-0-%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94/ Tue, 31 Dec 2019 12:29:43 +0000 https://icobots.com/?p=1111הסוייר הפתיע את כולם בקצב העבודה שלו, ותוך שבוע גמר עבודה שתוכננה למספר שבועות. ואז קרה לו מה שקורה לכל עובד טוב שגומר את העבודה מהר מדי – שלחו אותו למשימה אחרת...

The post להפוך מכונה בת 50 שנה ל"תעשייה 4.0" ולהנות מהחזר השקעה של פחות משנה first appeared on iCobots.]]>

להפוך מכונה בת 50 שנה ל"תעשייה 4.0" ולהנות מהחזר השקעה של פחות משנה

היישום פשוט לכאורה – הפעלת מכונת ניקוב, כל מה שצריך זה להכניס את החלק בדיוק לג'יג, ואחרי שהמכבש מנקב, להעיף אותו עם לחץ אויר החוצה.

כשהתחלנו, אמרו לנו שסוייר איטי, לוקח לו 16 שניות למחזור, ועובד חרוץ עושה את זה ב 10 שניות. חייכנו. כבר למדנו שעובדים חרוצים עובדים בקצב שונה אחרי 2-3 שעות עבודה, וקובוטים לא יוצאים לסיגריה ולא מסתכלים בווצאפ. אחרי כמה ימים כבר היה ברור שהוא עובד מהר פי בערך 3 מעובד. ולא שלעובד לא נמצא מה לעשות, להפך – יש ללקוח יותר עבודה מעובדים, אז כל עובד שמתפנה נשלח למשימות עם ערך מוסף גבוה יותר.

זה מה ביקשו, אז בהתחלה פתרנו את זה כמו שניתן לראות בקליפ העליון – התוכנית הראשונה, ומה שרואים בקליפ הבא זה את העמדה כחודשיים מאוחר יותר לאחר די הרבה תוספות ושינויים בתוכנית.

אם אתם שואלים מה כלל לא טריוויאלי ביישום הזה, אז כדאי לדעת:

משך ההטמעה:

  • רובוטים רגילים – פרוייקטים מסוג זה לוקחים חודש – חודשיים מהרגע שהרובוט מגיע לארץ, ולעיתים אף הרבה יותר
  • הסוייר שלנו – יש לנו בדרך כלל כמה יחידות במחסן, ותוך יום – יומיים מהזמנה הוא מגיע ללקוח. בדוגמה הזו תוך חצי יום מהחלטה על היישום בתחנה, הסוייר החל לעבוד בצורה שוטפת (עיקר האתגרים היו חיבור המכונה לקובוט והכנת מחסנית ראשונה)

הובלת הפרוייקט:

  • רובוטים רגילים – ספק הרובוט מביא פמליה של עובדים להתאמת הרובוט, וכל שינוי לאחר מכן דורש בד"כ מעורבות הספק (ותשלום)
  • הסוייר שלנו – השקענו כחלק מתהליך ההטמעה עוד יומיים בהכשרת עובד הלקוח בלימוד הקובוט. התוכנית עברה מספר שינויים ושדרוגים ביוזמת וע"י הלקוח (הוספת עוד 2 מחסניות, הנפת יד לקריאה לעובד למילוי מחסניות ובמצב בו נתקע חלק בתבנית, שיפור מסלול הזרוע)

הנחה מדויקת:

  • רובוטים רגילים – מאוד מתקשים להכניס במדוייק חלקים לג'יגים (מקבעים), למה זה כל כך קשה – כי רובוטים רגילים מנסים להכניס את החלק "בול" למקום, ואז אם יש סטייה של אפילו 1-2 מ"מ, החלק לא נכנס למקום.
  • בני אדם – לא מנסים להיות מדוייקים, הם מחליקים את החלק אל המקום ו"משחקים" בו עד שנכנס למקום הנכון במקבע.
  • הסוייר שלנו – כמו אנשים, יש לו חישה, ויכול להניח את החלק קרוב, ואז להחליק אותו בדיוק למקבע – בקליפ אפשר לראות שהוא מניח בכוונה ליד, מחליק אותו לתוך החריץ, ואז דוחף עם האצבע עד הסוף.

הפעלת סביבת העבודה:

  • רובוטים רגילים – על מנת לבצע פעולות נוספות בסביבת הרובוט יש לחבר בקרים ולתכנת אותם בתרשימי סולמות. הדבר מייקר את עלות הפרוייקט, וכשיש בעיות מצריך כמה בעלי מקצוע לפתרון הבעיה.
  • הסוייר שלנו – לסוייר יכולת להתממשק למכונות / סנסורים / בוכנות / מחשבים / או כל מה שנרצה. במקרה הזה, חוץ מלהניע את היד שלו, הוא נותן פקודות הפעלה למכונה, ושולט בהפעלת צינורית לחץ אויר שמחוברת לו לזרוע שבעזרתה הוא מעיף את החלק לאחר הניקוב אל ארגז הנמצא מאחורי המכונה.

הודעה על סיום מחסנית, וחזרה לעבודה שוטפת:

  • רובוטים רגילים – במקרה של טכנולוגיה רובוטית בסיסית, לאחר ריקון המחסנית, הרובוט ממשיך לעבוד על ריק, ואם מחברים מערך סנסורים דרך קופסת הבקרה, אפשר להביא לעצירה של הרובוט והפעלתו מחדש עם מילוי המחסנית.
  • הסוייר שלנו – הוא פשוט מרגיש אם הוא מצליח לתפוס חלק, אם לא מצליח מנסה שוב, ולאחר מכן עובר למחסנית הבאה, אם כל המחסניות ריקות הוא מניף את ידו למפעיל שיבוא למלא. את המחסניות והחלק הכי נחמד, לאחר שמסיים למלא את המחסנית, המפעיל נותן לסוייר "כיף", והסוייר שמרגיש את הדחיפה הקלה מבין שהמחסניות מולאו ושהוא יכול לחזור לעבודה (רואים את זה יפה בסוף הקליפ השני).

וידוא ריקון התבנית:

  • רובוטים רגילים – רובוט רגיל לא ידע אם הצליח לרוקן את התבנית, והלקוח יצטרך לשלב מצלמות או סנסורים על מנת לוודא זאת – במקרה הזה זה בעייתי כי התבנית אינה מוארת דיה למצלמה ואין זווית צילום טובה, וגם סנסור בעייתי לשים כי החלק נכנס מצד אחד ויוצא מצד שני.
  • הסוייר שלנו – התלבטנו אם להשתמש במצלמה עם הפלאש (שהי חלק אינטגרלי מהזרוע של הסוייר) או ביכולת שלו להרגיש, בסוף יישמנו את יכולת החישה שלו. לעובדים אסור משיקולי בטיחות, אבל הכי טבעי זה לדחוף את האצבע ולהרגיש אם יש שם חלק, אז זה מה שלימדנו את סוייר לעשות. הוא מכניס את האצבע ואם אין התנגדות הוא מבין שהכל בסדר, אם האצבע נתקלת בחלק, הוא מנסה להעיף אותו שוב עם לחץ האויר ובמידה ושוב לא מצליח, מניף את היד לקרוא לעובד.

מה שקרה אחר כך, גם מעניין. הסוייר הפתיע את כולם בקצב העבודה שלו, ותוך שבוע גמר עבודה שתוכננה למספר שבועות. ואז קרה לו מה שקורה לכל עובד טוב שגומר את העבודה מהר מדי – שלחו אותו למשימה אחרת. המשימה השנייה תוכננה ובוצעה במלואה ע"י צוות המפעל ללא כל מעורבות שלנו (אפילו לא היינו מודעים לקיום העמדה), אפשר להתרשם מכך שהלקוח החליף בכלל סוג גריפר, בנה מחסנית עם לוגיקה אחרת לחלוטין, ויצר יישום אלגנטי ומאוד כלכלי – עכשיו סוייר עובד 24 שעות ביום.

מאז הקובוט שלנו מדלג בין שתי העמדות האלו, את רוב שעותיו הוא מבלה בעמדה השנייה, אבל כשמצטברת עבודה לעמדה ראשונה, הוא הולך לעבוד בה כמה ימים. יש לו גלגלים, ואחד העובדים מוביל אותו מעמדה לעמדה, את הגריפר לוקח להחליף 2 דקות, ולהעלות תוכנית חליפית עוד מספר שניות. מערכת ה vision הייחודית שלו מאפשרת לו לכייל את עצמו ברגע שחוזר לעמדה ולמשימה שהוא כבר מכיר, אפילו אם אינו מוחזר בדיוק לנקודה ממנה הוזז (אין דברים כאלה בעולם הרובוטיקה התעשייתית הקלאסית).

הוא כבר מבלה במשימות האלו קרוב לחצי שנה, והלקוח מתכנן לאמן אותו למשימות נוספות.

The post להפוך מכונה בת 50 שנה ל"תעשייה 4.0" ולהנות מהחזר השקעה של פחות משנה first appeared on iCobots.]]>
סוייר הסו-שף, במפעלי הרכבה?https://icobots.com/%d7%a1%d7%95-%d7%a9%d7%a3-%d7%91%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%94/ Tue, 31 Dec 2019 11:20:05 +0000 https://icobots.com/?p=1094סוייר הסו-שף, במפעלי הרכבה? רקע להוכחת ההתכנות קיבלנו לפני שבוע-שבועיים פנייה מחברה רב לאומית עם כמה מפעלים בישראל, לבוא ולראות […]

The post סוייר הסו-שף, במפעלי הרכבה? first appeared on iCobots.]]>

סוייר הסו-שף, במפעלי הרכבה?

רקע להוכחת ההתכנות

קיבלנו לפני שבוע-שבועיים פנייה מחברה רב לאומית עם כמה מפעלים בישראל, לבוא ולראות איך ליישם את הסוייר באחד המפעלים שלה. מדובר במפעל עם כמה וכמה אזורי הרכבה, בהם מורכבים מוצרים שמשך ההרכבה שלהם נע בין מספר ימים למספר שבועות ליחידה. הסוייר אומנם נבנה במיוחד לייצור של סדרות בינוניות וקצרות, אבל גם כשאנחנו מדברים על סדרה קצרה, אנו רואים בדמיוננו פעולות רפטטטיבית שנמשכת מספר שעות למוצר, ומידי כמה שעות עוברים לפעילות מחזורית אחרת. רצפת הייצור קצת מזכירה את התמונה שבצד, והאמת שהיו לי ספקות רבים ביחס לישימות הסוייר לסביבה שכזו, אבל הזמינו אותי, אז באתי עם חיוך גדול והרבה קשב.

אז אחרי שנלגם הקפה, גיא, שאירח אותי אמר: 'אני רוצה לאמן את סוייר להיות הסו-שף שלי'. סו-שף ??? מה למפעל הרכבה של אלקטרו מכאניקה ולבישול? כשראה שאני לא ממש מצליח לעקוב אחרי הלוגיקה שלו, הסביר – הסו-שף מגיש את הרכיבים והשף מכניס ומרכיב אותם לכדי מנה מהממת, בקצב הנכון, עם הכלים הנכונים, ועם בקרת איכות.

מניתוח עיסוקים ראשוני של צוותי ההרכבה במפעל, הם מעריכים ש:

  • המרכיבים משקיעים בממוצע כשליש משרה שלהם בתהליך הקיוט,
  • תהליך הקיוט (איסוף הפריטים ממגירות, ארגזים וממחסן לערכה להרכבה) ככל הנראה לא נעשה סדור בתחילת העבודה, אלא נעשה לשיעורין, מביאים חלקים, מרכיבים אותם, ומביאים עוד.
  • חלק ניכר מזמן עבודת ההרכבה מושקע בלהושיט יד מגששת כדי לקחת את החלק הבא, ולעיתים, בעיקר בהרכבות שהן גדולות יחיסית, כל מספר חלקים, המרכיב ניגש אל השולחן לקחת את הכלים המתאימים ואת החלקים המתאימים לשלב הבא של ההרכבה.

אז איך זה מתחבר לסו-שף? הם רוצים שהסוייר (הסו-שף) יגיש למרכיב (השף) את החלקים ואת כלי העבודה. להסביר למה זה לא ילך – מאוד קל. גודל החלקים משתנה, צורתם משתנה, גריפר (כף ידו של הקובוט) שלוקח חלק גדול שונה מאוד מגריפר שמותאם לחלקים קטנים. ומה עם כלי עבודה? איך מגישים אותם? וכל פעם צריך ללמד את הסוייר סדר הרמה אחר של פריטים במגוון אחר… לא ידעתי איך לאכול את זה – אבל לא אומרים ללקוח שרוצה פתרון, אז אמרתי שנחשוב.

הקונספט עלה בעקבות ביקור שערכתי בחודש האחרון במספר חברות שמפתחות את הדור הבא של לוגיסטיקה קובוטית. טכנולוגיות שיחליפו את הקונספט היקר מדי והמסורבל מדי שנקרא מחסן אוטומטי, או בשמו האחר אצל רבים מאילו שרכשו מחסן אוטומטי – הפיל הלבן. הדור הבא של הלוגיסטיקה הקובוטית יהיה מבוסס על קובוטים שעובדים עם מלקטים – האדם מלקט לקובוט, והקובוט מתרוצץ ממלקט למלקט, ואל עמדות הניפוק על מנת לממש את ההזמנה. יש היום כמה קונספטים שמתפתחים בכיוון הזה, ובשנים הקרובות נתחיל לראות יישומים אפקטיביים של הטכנולוגיות האלו, כרגיל – בהתחלה בחו"ל אצל הלקוחות הגדולים ו3-5 שנים מאוחר יותר נתחיל לראות יישומים כאלו גם בשוק המקומי.

קונספט

אז הנה הקונספט – ליקוט ראשוני וסידור לתוך מערך מוגדר מראש של מיכלי הגשה ונקודות הנחה של כלי עבודה. ושימוש בקובוט כמגיש. דגשים:

  1. לסדר את המיכלים לפי סדר הפעולות המוגדר בפקודת העבודה ובכמויות הפריטים המוגדרות בפקודת העבודה, כך שהמרכיב יקבל את החלקים בכמות ובדיוק לפי הסדר שהוגדר.
  2. אפשר להגדיר על פי האזור ממנו נלקח הפריט, שבמקרים מסויימים על ההסוייר להמתין שהמשתמש יקח את החלקים מהמיכל ויחזיר אותו למקום, ובמקרים אחרים הוא יבין שעליו לפתוח את אצבעותיו ולמסור את כלי העבודה לידו של המפעיל.
  3. את התקשורת עם הסוייר אפשר לממש ללא שום צורך בשלט רחוק או בכפתורים, אלא פשוט בעזרת תחושת המגע של הסוייר. אם המשתמש נותן דחיפה קלה לידו של הסוייר – הסוייר יכול להבין זאת כפקודה.
  4. אם רוצים לתת מגוון של פקודות, אפשר להגדיר את כיוון הדחיפה כפקודה – דחיפה קלה מעלה – הבא את הפריט הבא, דחיפה קלה מטה – הבא מברג, דחיפה קלה ימינה, הבא מקדחה, ודחיפה קלה שמאלה, קח את הכלי שאני מגיש לך והחזר אותו למקום.
  5. בואו נלך עוד צעד אחד הלאה:
    • בהנחה שיש מספר כלי עבודה, אין הכרח לסדר אותם בתצורה קבועה, צריך פשוט לפזר אותם על פני המשטח. פעם אחת נלמד את הסוייר איך נראה כל כלי, והיכן לאחוז בו ברגע שהוא מזוהה. ואז ברגע שהמרכיב יתן דחיפה קלה למטה לזרוע, היא תפנה לאזור הכלים, תרחף מעליו ועם המצלמה האינטגרלית תזהה את כלי העבודה, ותרים אותו בצורה נכונה.
    • ואם כבר התחלנו להשתולל עם מערכת הראייה של הסוייר, אז כשמחזירים חלק, אפשר להגדיר לו שיסתכל על השולחן לפני שהוא מניח, ושיניח באזור פנוי.

הוכחת התכנות

אלירן השקיע 2-3 שעות במימוש הקונספט, וזה מה יצא, יואל שחזר מהדגמה אצל לקוח אחר אחה"צ, צילם וקריין, הסבר קצר על מה ראיתם מתוך הקונספט שהוצג:

  • הסוייר מגיש מיכלים עם ברגים, אומים, ורכיבים לאלירן
  • בכל פעם שאלירן סיים לקחת את הרכיבים הרצויים, הוא נותן דחיפה קלה והסוייר מחזיר את המיכל למקום, מגיש את החלק הבא, וממתין לסימן מהעובד.
  • במהלך השלישי, הסוייר מגיש כלי עבודה. הכלי מדומה בעזרת ריבוע ספוג עליו מצויין סמיילי, הסוייר מחפש משטח עם תצורה דומה (אזור חלק עליו צורה של סמיילי במקרה הזה), וברגע שהוא מזהה, הוא אוחז סביב נקודה שהוגדרה מראש ביחס לסמיילי (ובכלים רגילים – זהה את ראש הפלייר, אבל תתפוס בידית שלו ולאו דווקא בראש).
  • שימו לב שכאשר הסוייר מגיש את ה"כלי", כשאלירן נוגע בו, הסוייר משחרר את הכלי ואינו מחזיר אותו למקום.

לסיכום,עוד טעימה שמראה לנו שעם הרבה דמיון, אפשר לקחת את הסוייר למקומות לא צפויים, שעשויים לייצר הרבה ערך ללקוח.

The post סוייר הסו-שף, במפעלי הרכבה? first appeared on iCobots.]]>
יישום סוייר בתחנת קידוחhttps://icobots.com/%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%97/ Tue, 31 Dec 2019 08:56:34 +0000 https://icobots.com/?p=1043יישום מהיר ופשוט של סוייר בעמדת קידוח, הקליפ הוא של POC – הוכחת התכנות (Proof of Concept) שביצענו עבור אחד מלקוחותינו. האתגרים והפתרונות.

The post יישום סוייר בתחנת קידוח first appeared on iCobots.]]>

יישום סוייר בתחנת קידוח

משתף יישום מהיר ופשוט של סוייר בעמדת קידוח, הקליפ הוא של POC – הוכחת התכנות (Proof of Concept) שביצענו עבור אחד מלקוחותינו, יש לנו כמה עמדות כאלו בהן אנחנו לקראת יישום,

קצת על האתגרים בעמדות כאלו:

  • הרמת החלק מתוך תפזורת
  • הכנסת חלק בצורה מדויקת לג'יג / מקבע
  • ביצוע מספר קידוחים שונים בחלק המצריכים אחיזות באזורים שונים של החלק
  • ממשק לציוד מיושן שלא נבנה על מנת להיות מופעל ע"י ציוד ממוחשב ומתקדם
  • ביצוע בקרת איכות ויזואלית
  • חלוקת התוצרת הגמורה למנות
  • ביצוע ללא ציוד חיצוני (מיגון, סנסורים, בוכנות, מצלמות, ממשק אלקטרוני לשליטה במכונה וכו')
  • ביצוע ללא עלויות חריגות של מתכנתים ומיישמים

איך מתגברים על אתגרים אלו:

  • הרמת החלק מתוך תפזורת – שימוש במצלמה האינטגרלית של הסוייר על מנת לזהות את החלק או חלק ספציפי מהחלק, ולאחר איתור מיקום מדוייק של החלק, לגשת להרמת החלק מהנקודה הנכונה ובאורינטציה הנכונה
  • הכנסת חלק בצורה מדוייקת לג'יג / מקבע –  ההנחיה לקובוט הינה להחליק את החלק בסביבת פתח המקבע, ואז להחליק את החלק עד שהזרוע מרגישה את התנגדות המקבע בצורה שבה החלק יושב בוודאות במיקום המדויק.
  • ביצוע מספר קידוחים שונים בחלק המצריכים אחיזות באיזורים שונים של החלק – יש לסובב ולאחוז את החלק בצורה שונה לפני כל מהלך, על מנת לעמוד באתגר זה לקובוט 7 דרגות חופש שמאפשרות תנועות מורכבות גם בחלל מלא בחפצים והפרעות, רמת הדיוק של הקובוט לתנועה עומדת ריפיטיביליות של 0.1 מ"מ לציר ו 0.5 מעלה לציר סיבוב.
  • ממשק לציוד מיושן שלא נבנה על מנת להיות מופעל ע"י ציוד ממוחשב ומתקדם – המקדחה בנוייה להיות מופעלת ומסובבת ע"י אדם, הזרוע מדמה תנועה אנושית ומפעילה מהלך, עוצמת לחץ, ומשך בהתאם למה שהוגדר לה. בשונה מאדם, היא תפעיל בדיוק אותה תנועה ואותה עוצמת לחץ בכל מהלך, ודווקא חומרים עדינים או תנועות עדינות תעשה טוב יותר מאדם. גם בהקשר לממשק ההפעלה, בתחילת העבודה יכול הקובוט ללחוץ בעזרת אצבעו על כפתור הפעלת המקדחה ובסיום ללחוץ על כפתור העצירה.
  • ביצוע בקרת איכות ויזואלית – לאחר סיום המשימה, יכול הקובוט לוודא את הביצוע אותו עשה בעזרת המצלמה שלו, ובמידה והחלק נפסל (למשל המקדחה נשברה ונכשלה בקידוח), הקובוט יפסול את החלק ויקרא למפעיל (ינפנף ביד, ידליק מנורה, או ישלח הודעה)
  • חלוקת התוצרת הגמורה למנות – בעזרת יכולת הקובוט לעבוד בתבניות (patterns), אפשר שהקובוט יסדר את החלקים במערומים של כמויות קבועות, אם צריך לסדר את החלקים בצורה שישתלבו אחד בשני על מנת לחסוך בנפח אחסון, גם את זה הקובוט יעשה ללא כל קושי.
  • ביצוע ללא חיבור ציוד חיצוני (מיגון, סנסורים, בוכנות, מצלמות, ממשק אלקטרוני לשליטה במכונה וכו') – לקובוט שלנו יכולות ראייה וחישה אינטגרליות החוסכות במקרים רבים חיווט מורכב של ציוד הקפי – יש לו אצבעות אנושיות שבמקרים רבים פותחות וסוגרות דלתות, לוחצות על כפתורים, לוחצות, ומהדקות, עם העיינים שלו הוא (המצלמה) הוא יכול לראות חלקים, לראות תוצאות של בדיקה, לוודא שחלק תקין, ובמידה והגדרנו לו ארועי תקלה מראש, הוא יודע לתפעל תקלות. חשוב גם להזכיר בהקשר הזה שהוא בטיחותי להפעלה בסביבה אנושית ולכן במידה והאפליקציה אינה מסוכנת, אין צורך בהוספת מיגון יעודי,
  • ביצוע ללא עלויות חריגות של מתכנתים ומיישמים
    • משימה חוזרת – אם כבר הקובוט למד בעבר את המשימה, צריך רק להעלות את התוכנית, תוך מספר שניות הסוייר מסתכל על סביבת העבודה, מכייל את עצמו ביחס אליה (בעזרת landmarks) ונכנס לעבודה שוטפת.
    • משימה דומה – אם הקובוט למד משימה דומה, וצריך לבצע שינויים מינוריים להתאים את המשימה החדשה, ההתאמה עשוייה לקחת דקות.
    • משימה חדשה – ללמוד איך ללמד את הקובוט משימות מורכבות, לוקח פעם אחת בחיים – כיומיים, אחרי שלמדת איך הוא עובד וחושב, צריך לצבור מיומנות ביישום. לעובד עם קצת נסיון ביישום הקובוט לוקח ללמד את הקובוט את המשימה הזו כשעה-שעתיים בפעם הראשונה.
    • קיבולת תוכניות – אם אתם שואלים כמה תוכניות יכול הכיל הקובוט, אז התשובה היא שיש לו 2 טרה זיכרון, ותוכנית שוקלת בד"כ קילובייטים בודדים, אז התשובה הפרקטית – כמה שרק תרצו.

קובוט ה Sawyer מגדיר מחדש את עולם הקובוטים, וiCobots מגדירה מחדש את תפיסת מפיץ הקובוטים בישראל.

סוייר לא נבנה על בסיס תפיסות רובוטיות מסורתיות, אלא מהווה דור שני של טכנולוגיות קובוטיות חדשניות. הוא נבנה על בסיס התנסויות ויישומים בפועל על רצפות ייצור, ומכיל אינטגרציה של מיטב הטכנולוגיה הקיימת על מנת לתת ללקוח את הקובוט המיטבי במחיר תחרותי.

iCobots הוקמה על מנת לאפשר למפעלים בישראל להשיא את הפריון, ולתת מענה לחוסר גובר והולך בתעשייה של כוח עבודה לא מיומן. בשונה מכל ספק רובוטים וקובוטים בשוק, iCobots מאפשרת ללקוחות להתנסות, לשכור, להפעיל, ולראות את היישום על רצפת הייצור, ללא צורך לקחת סיכוני רכישה גדולים, ועם הוכחת התכנות משביעת רצון.

The post יישום סוייר בתחנת קידוח first appeared on iCobots.]]>